לפנינו מסע חריג ויוצא דופן לשתי ארצות, שחלקן (התיירותי) כבר מוכר לרבים מאתנו – וייטנאם ושכנתה קמבודיה. אז לא. זה לא משהו שעשינו בעבר וסיכוי רב שהטיול הזה הוא חד פעמי. הזמן הוא ימי ההכנות לראש השנה של דרום מזרח אסיה (ה- TET של וייטנאם, שהוא גם יום מתקפת הוייטקונג הגדולה על הצבא האמריקאי וקו פרשת המים במלחמה הנוראה ההיא), שכולן פרחים, פירות צבעוניים ומסכות משעשעות, שממלאים את הרחובות והסמטאות בעיר ובכפר. היעד הוא הדלתא הגדולה של המקונג (נטולת מוקדי התיירות השגרתיים והלעוסים): התעלות, הכפרונים, הדייגים, אנשי הסירות, מעבדי המזון, מעצבי היומיום האנושי בין סבך הדקלים וביצות הקנים. אלה שהמילה "שוק צף" עבורם היא לא שיירות של סירות עמוסות בתיירים ומצלמותיהם, אלא שגרה שבועית מרוחקת אל ירכתי הדלתא ואיתה ובצידה בצידה נושם הקיום האנושי. בדלתא מתקיים המפגש בין בני קין (הוייטנאמים, בפי עצמם...), צ'אם, ח'מר וסינים. זוהי החגיגה האמיתית למסג אנושי צבעוני שמיוצגות בו לפחות שש דתות, עולמיות ומקומיות גם יחד. משנרווה מן הדלתא האמיתית, נשוט במעלה המקונג (הענק ואדיר הזרם זו לא קלישאה. זה אמיתי....) מהגבול בין הארצות עד פנום-פן, בירת קמבודיה ונצא מייד אל עומקה של הארץ החייכנית ולמודת העינויים הזו; סוג של ניגודיות בלתי נתפסת, שעליה נעמוד בכל פינה אפשרית – גם כאן, הרחק ממסלולי התיירות הקלאסיים – בכפרים, בג'ונגל, במקדשי הח'מר העתיקים והלא מוכרים, במקומות שבהם משפחות האיכרים והדייגים חיות בארמונות מפוארים שהפכו לזיכרון ארכיאולוגי (בשל ריחוקם וגם, כי אפשר....). ואם מישהו תוהה, ומה עם הקלאסיקה של אנגקור ואט? מה עם הטלטלה האנושית שנקראת סייגון (עיר הו צ'י-מין)? אז התשובה היא – אפשר להיות רגועים. לא מחמיצים דבר....
2024-02-01 - 02/02/2024
ננחת בעיר הו צ'י מין, לשעבר – סייגון, בירתה של דרום וייטנאם, העיר הגדולה במדינה, מרכז העסקים שלה והלב התרבותי של הדרום. העיר נקראת על שם הו-צ'י-מין, הוא "הדוד הו", מנהיג המהפכה הסוציאליסטית ומלחמות העצמאות של הארץ (במאה ה-20) והאב המייסד של וייטנאם המודרנית. עם הנחיתה נעבר למלון להתארגנות, וככל שהזמן והעייפות (הדרך לכאן היתה ארוכה....) יאפשרו, נצא לסיבוב היכרות ראשון עם העיר וחיי הלילה שלה. לינה בסייגון
2024-02-03
בבוקר נטייל ברובע ה"קולוניאלי" של סייגון. נתחיל בשעריו של בית האופרה, נציץ מרחוק על המרפסת, שממנה המריא ב-30 באפריל 1975 המסוק האחרון, אשר פינה את אנשי השגרירות האמריקאית לאחר שצבא הצפון הכניע את כוחות הדרום; הלאה אל בניין העירייה, ומשם אל הלוח הענק שעליו מוצגות דרך קבע כרזות בסגנון קומוניסטי טיפוסי. נמשיך אל קתדרלת נוטר-דאם, ונחצה את הכביש אל משרד הדואר הישן. אחרי ארוחת הצהריים נבקר בשוק הפרחים הצף. בתקופת ה'טט' (Tet) – לקראת חגיגות ראש השנה הירחית, נתקפת וייטנאם 'קדחת פרחים', כפי שנמשיך ונראה בכל מסענו בוייטנאם. שוק הפרחים הצף פועל מדי שנה, בשבועיים טרם החגיגות, ואנו נצא ליהנות משלל צבעיו וריחותיו. אחריו נעבור באחד משווקי המזון האחרונים, שמזכירים את מה שסייגון היתה פעם, ואת ההליכה נסיים במרפסת בקומה 49 של מגדל ביטקסקו (Bitexco Financial Tower). המראה מכאן מספר במידה לא מבוטלת את סיפור ניצחונה של המדינה, שפעם אחר פעם הוכתה על ידי כובשים זרים וכמו עוף חול קמה מן האפר, ניערה אותם מעליה וקוממה עצמה מחדש. לינה בסייגון
2024-02-04
ניסע אל הרובע הסיני של סייגון, בתקווה להכנס לביקור באחד המועדונים, שבהם אקרובטים צעירים מתאמנים לקראת אחד המאפינים הבולטים ביותר של חגיגיות ראש השנה בסין (ולכן – ברובע הסיני) – ריקוד הדרקון וריקוד הנמר. בין לבין נלך לאורך רחוב התרופות המסורתיות ובשווקים שונים נוספים. אחרי ארוחת הצהריים נצא מן העיר, וניסע אל בן טרה (Ben Tre), מרחק כשעתיים נסיעה מסייגון. נגיע אל המלון שלנו, הנטוע על גדת הנהר האם-לונג (Ham Long), אחד מתשע זרועות הענק של דלתת המקונג. אחרי התארגנות מהירה במלון, נצא ל'שייט-שקיעה' ולמפגש ראשון עם הנהר האדיר. לינה בבן טרה
2024-02-05
נעזוב את המלון וניסע לבוקר שכולו בסימן קוקוס. נתחיל במטע קוקוס, שם נראה איך קבוצות פועלים מטפסות בזריזות אל ראשי העצים התמירים כדי לאסוף את הפרי הענק. מכאן ניסע לסדנה, שבה מפרידים את הפרי למרכיבים ראשוניים (קליפה, מעטפת, ציפת גלעין וכיו"ב). והלאה, לסדנאות שבהן נראה איך מפיקים מן הקוקוס מוצרי צריכה שונים. תעשיית ענק זו, אשר לרוב סמויה מעין המטיילים מניחה מזון על שולחנם של מיליוני תושבים בחלק הצפוני של דלתת המקונג. אחרי הצהריים נעלה על ספינה שתהיה כלי התחבורה הפרטי שלנו בדלתא של המקונג. זהו המקום בו הנהר האדיר (פירוש שמו הוא 'נהר האם') האחד עשר באורכו בעולם והשלישי באסיה, מסיים את מהלכו מהרמה הטיבטית - לאורך 4,350 ק"מ ובתחומן של שש מדינות - ונפרש לדלתא עצומה טרם שנשפך לים סין הדרומי. נתארגן בחדרים, נתכנס לארוחת ערב על סיפון הספינה, ונהנה מערב רגוע על הנהר.
2024-02-06
נשכים עם תפילה בלב לזריחה מקסימה מעל הנהר ומישורי הדלתא. הדלתא נעורה כיצור חי – אט אט; ספינות משא ענקיות שעגנו בלילה למנוחת צוותיהן מתחילות את מסען. סירות דייג עם מנוע רועש חוצות בצווחה קולנית את הנהר, מותירות אחריהן שובלים רקומי לבן על המים. אחרי ארוחת הבוקר ניפרד מצוות הספינה בסא-דק (Sa Dec), עיירה שהתפרסמה בסרט "המאהב" של הבמאי הצרפתי ז'אן-ז'ק-ארנו (עם דמותו של סיני עשיר ויפה תואר המנהל רומן סוער עם נערה צרפתייה עניה), כמו גם בחוות האדירות לגידול פרחים שיהיו בשיא הפריחה בימי הטיול, טרם חגיגות ראש השנה (ה'טט'). אחרי הביקור בחוות הפרחים ניסע אל העיירה לונג סויין (Long Xuyen), שלחזותה ניחוח קולוניאליסטי מובהק. אם יספיק הזמן, נטייל במרכז הקולוניאלי של העיירה, ואם לא – הישר למיטות! לינה בסא-דק
2024-02-07
נשכים קום (מאד...) לביקור בשוק הצף של לונג שויין. בעבר, השווקים הצפים היו הלב הפועם של כלכלת הדלתא. תוצרת חקלאית (ולא רק), זרמה לכאן לאורך הנהרות ובתעלות קטנות המקשרות את האיים של הדלתא. כאן רכשו הקמעונאים את הסחורה ולכאן הגיעו קניינים מהערים הגדולות, בעיקר מסייגון, כדי לרכוש סחורה ולהעבירה לשוק הגדול. תנופת הפיתוח שמאפיינת את וייטנאם בעשורים האחרונים, אחראית לרשת כבישים שחוצים את הדלתא לאורכה ולרוחבה, כך שהיום הרבה יותר קל, מהיר וזול לשנע את הסחורות על פני היבשה. במעט מאד מקומות עוד נשמרת מסורת השווקים הצפים, בעיקר במקומות שרשת הכבישים הענפה של הדלתא לא מגיעה אליהם. אחרי הביקור בשוק הצף, ניסע אל צ'או דוק (Chau Doc), עיר מחוז חשובה, ובה ייצוג מגוון של כמה קבוצות אתניות – לבד מבני הקין (Qin), כפי שקוראים לעצמם הוייטנאמים האתניים, חיים פה גם בני הצ'אם (Cham) , צאצאיהם של מי שפעם משלו באחת האימפריות הגדולות בדרום-מזרח אסיה, בני הח'מר,(Khmer) - קמבודים אתניים שחלקם חי כאן - באזור הגבול בין שתי המדינות - מימים ימימה ורבים מהם דור שני לפליטים שברחו ממשטר הח'מר רוז'; וקהילה גדולה של סינים אתניים, צאצאיהם של סוחרים סינים, שהגיעו לכאן לפני דורות רבים כדי לסחור במוצרי האזור הפורה הזה. לקראת סופו של היום נבקר בכפר של דייגים מבני הצ'אם. לינה בצ'או דוק
2024-02-08
הימים הם ימי טרום חגיגות השנה החדשה, וצ'או דוק, שכאמור הינה כור היתוך של בני ארבע קבוצות אתניות יש להן מעט מאוד מן המשותף עוטה אט אט חג. בעיירה קמים להם שווקים המוכרים שלל קישוטים ומוצרים מסורתיים לחג, והבתים עוטים שלל קישוטים. במטבחים מתבשלים מאכלים מסורתיים, ואנו ננסה להתגנב לכמה מטבחים כאלו לטעום מכל הטוב הזה ולהציץ על המסורות המיוחדות לתקופה זו של השנה. בשעות הבוקר המאוחרות נבקר בכפר של בני הח'מר הנודע בתעשיית הטקסטיל המסורתית שלו והייחודית רק לו. מכאן ניסע דרך שדות אורז אל יער מנגרובים בו נשוט בסירות קטנות. בסופו של היום נבקר במקדש של ה'גברת של המחוז'. דלתת המקונג, לבדה מהיותה אסם התבואה של וייטנאם, הינה גם קרקע פורה למיני דתות אנדמיות, המפורסמת שבהם היא הקאו דאי, אך יש עוד עשרות אמונות שצמחו פה בין תעלות המים. הגברת של המחוז, הנחשבת אלה נדיבה במיוחד, הקשובה באופן יוצא דופן לתפילות מאמיניה, הינה גם כן אלה מקומית, אליה נוהרים לא רק וייטנאמים מרחבי הארץ כולה, אלא אף וייטנאמים החיים עשרות שנים מחוץ לוייטנאם, אך מקפידים לבקר אותה תדיר, למען תשפיע עליהם פרנסה טובה, בריאות, ומלוא הטנא טוב. בשובו של היום נשוב ללילה שני בצ'או דוק.
2024-02-09
בשעת בוקר מוקדמת למדי ניפרד מוייטנאם ונעלה על סירה מהירה שתיקח אותנו במעלה המקונג אל מעבר לגבול - לקמבודיה השכנה. בצהריים נגיע אל פנום-פן (Phnom Penh) הבירה. אחרי התארגנות במלון נצא לטייל באחת הערים המסתוריות באסיה, עיר שלעיתים נדמה כאילו משטר הח'מר רוז' עדיין תקף בה, על אף שבאופן מובהק אפשר לחוש בה את תנופת הקוממיות מחדש, של תרבות לאומית שנחמסה בידי זדים לפני אך עשורים ספורים, ועתה מנסה לשוב לימי תפארתה הגדולים.
2024-02-10
נסיעה ארוכה הרחק צפונה, אל הגבול עם תאילנד. נעצור בכפרים כדי להכיר את תרבות היומיום האמיתית של בני הח'מר, הרחק ממרכזי התיירות הגדולים. נבקר גם בכמה מקדשים שנותרו מתקופת אימפריות הח'מר, מקדשים שמעט מאד מטיילים מגיעים אליהם, הרחק מאתרי המורשת העולמית של מתחם אנגקור וואט. בסופו של היום נגיע אל מחוז פרה ויהאר (Preah Vihear), וכאן נלון.
2024-02-11
נתחיל את היום במקדש פרה ויהאר, שהוא לא רק מקדש ח'מר מרהיב מראשית המאה ה-9, אלא גם הרקע להתרחשויות מסעירות במאה ה-20. המקדש בנוי על פסגת צוק נישא, ממש על קו הגבול בין קמבודיה לתאילנד, והחל מראשית המאה ה-20 היה עילה לסכסוכי גבול מתמשכים, סכסוכים אשר הוכרעו על ידי בית הדין הבינ"ל בהאג בקביעתו, כי המקדש בשטח קמבודיה (ובכך, קובע בעצם קו הגבול). מאוחר יותר הפך המקדש למעוז האחרון שבו החזיקו חיילי הרפובליקה הקמבודית במלחמה נגד צבא הח'מר רוז', ובהמשך, הפך להיות זה המפקדה המעוז האחרון של חיילי הח'מר רוז' עצמם, בנסיגתם מפני הצבא הוייטנאמי שעקר את קמבודיה מידי הח'מר רוז'. על אף שעוד ב-1998, שוב ניהלו כאן אחרוני הח'מר רוז' משא ומתן עם ממשלת קמבודיה בדרך לכניעתם הסופית (וכפי שיובהר במהלך הביקור – העניין עוד לא תם....). בהמשך היום נבקר בעיירה אנלונג וונג (Anlong Veng), שבה התנהלו ימיה האחרונים של הח'מר רוז', בה מת פול פוט (ימ”ש), כאן נרצחו תחת גלגלי משאיות 13 מבני משפחתו של סון סן, עוד אחד מאדריכלי טבח העם שביצע הח'מר רוז'. זה גם המקום שבו מא טוק השתלט על האירגון הרצחני. הביקור כאן מטלטל, אבל ללא ספק, זה לא רק שיעור חשוב בהיסטוריה של קמבודיה, אלא בהיסטוריה של המין האנושי כולו. נסיים את היום באווירה אופטימית הרבה יותר, במקדש קוה-קר (Koh Ker). קוה-קר שימשה למשך תקופה קצרה בראשית המאה ה-10 בירת אימפריית הח'מר. העיר נבנתה בסגנון אדריכלי ייחודי, ומקדשים נוספים בקמבודיה ומאוחרים יותר מכילים סממנים של "סגנון קוה-קר". המתחם ידוע במיוחד בפירמידת שבע הקומות הנישאת במרכזה. מכאן יש עדיין לפנינו נסיעה.... ובלילה )מאוחר( נגיע אל המלון שבו נישן בסיים ריפ (Siem Reap)
2024-02-12
את החלק הארי של היום נקדיש לקוה-קר (Koh Ker) אשר שימשה למשך תקופה קצרה, באמצע המאה ה-10 לספירה, כבירת האימפריה הח'מרית העצומה, אך נזנחה. שרידי העיר, על מאה ושמונים מקדשיה, נבלעו על ידי הג'ונגל. קוה-קר נמצאת כמאה ועשרים קילומטר מן המקדשים הגדולים של מתחם אנגקור, ולכן, הרחק מעינם הפתוחה של הרשויות, היוותה יעד מועדף לגנבי עתיקות. רבים מאוד מהמוצגים הח'מרים במוזיאונים שונים בעולם, מקורם בקוה-קר. מקדשים רבים עדיין קבורים במעטה הג'ונגל ובין מוקשים שהטמינו כאן כל הזדים שנלחמו אלו באלו במשך חמישים שנה, אך מתי מעט נחשפו, ואנו כאמור נבלה את עיקר היום בביקור באתרים אלו, הרחק מהמוני התיירים הצובאים על מתחם אנגקור, שגם אנו נחטא בביקור בו בעוד יום-יומיים, כי קלישאה, אבל עדיין מדהימה. לאחר שנסיים את ביקורנו, ניסע אל סיים ריפ (Siem Reap), התחנה האחרונה בטיולנו זה.
2024-02-13
היום כולו יוקדש לביקור במקדשים הנמצאים מחוץ למתחם המקדשים המרכזי של אנגקור תום (Angkor Thom). נבקר בבאנטיי סריי (Banteay Srei – מקדש האשה) – הידוע בתחריטי האבן המרהיבים שלו, אולי היפים ביותר מבכל מקדשי הח'מר. נמשיך אל באנטיי סאמרה (Banteay Samre), המקדש האחות של באנטיי סריי, שנקרא על שם אחת הקבוצות האתניות הקטנות בקמבודיה. נמשיך אל קבוצת מקדשי רולוס (Rolous) המייצגים את הבירה הראשונה של האימפריה הח'מרית מצפון לאגם טונלה (Tonle Sap). מהמתחם האדיר נותרו שלושה מקדשים מרשימים: הבאקונג (Ba Kong), לוליי (Lo Lei), ופרה-קו (Preah Ko) שבשניים מהם נבקר. בערב נשוב למלון בסיאם ריפ.
2024-02-14 - 15/02/2024
ביום האחרון לטיול נבקר (סוף סוף....) במקדשי הענק המוכרים והמפורסמים של אימפריית הח'מר. מי שלא היה, בוודאי ישמח ויתפעם למראה מופעי ראווה ארכיטקטוניים מפוארים ועוצרי נשימה, ומי שכבר היה וביקר, בוודאי ישמח לשוב... נתחיל עם זריחה ליד מקדש המוות של אנגקור וואט (Angkor Wat), ולאחר מכן, נבקר במקדש המרהיב, עליו רשם נזיר פורטוגלי במאה ה-16: "מבנה המתחם כה יוצא דופן, שהעט לא תוכל לתאר אותו". החוקר הצרפתי אנרי מאהוט, שביקר כאן באמצע המאה ה-19 והפיץ את הידיעות לגביו במערב כתב: "המקדשים הללו, אשר הינם ברי השוואה לזה של המלך שלמה, ונבנו בידי איזשהו מיכאלאנג'לו קדום, הינם אדירים מכל מה שהשאירו לנו הרומים והיוונים, והינם מצג עצוב לברבריזם שאליו התגלגלה המדינה בימינו". מכאן, ככל שיותיר לנו הזמן, נמשיך למתחם העיר אנגקור תום, האחרונה מערי הבירה של קיסרי הח'מר. נבקר בשער המערבי שלה, ובמרכזה, במקדש באיון (Ba Yon) הידוע גם כמקדש הפרצופים. נמשיך אל טא-פרום (Ta Phrom). להבדיל מהמקדשים האחרים ששופצו ושוקמו כמעט מן היסוד לאחר שנתגלו בלב הג'ונגלים במאה ה-18, את טא-פרום הוחלט להשאיר כמעט כפי שמצאו אותו, ולכן הוא מציג היטב את מפגש של הג'ונגל הפראי עם מקדשי האבן האדירים. לא ייפלא הדבר, אם כן, שטא-פרום נבחר כאתר לצילומי הסרט (Tomb Raider) בכיכובה של אנג'לינה ג'ולי (בגרסתו הראשונה) ואליסיה ויקנדר (בגירסתו החדשה). בשעה היעודה, ככל שיכתיב לנו מועד הטיסה היוצאת, ניסע אל שדה התעופה של סיאם ריפ, ממנו נצא בטיסה הארוכה חזרה הביתה
- הוצאת דרכון והארכתו. על הדרכון להיות בתוקף על פי דרישות המדינה אליה טסים ובו מספר דפים ריקים
- ביטוחים – חובה על כל מטייל לרכוש ביטוח, המכסה מקרים של תאונה, אבדן ונזק. אנו ממליצים גם לקנות פוליסת ביטוח המכסה חילוץ והטסה רפואית. ביטוח המכסה מקרה של ביטול הטיול מומלץ גם הוא.;
- הוצאות בעלות אופי אישי;
- אשרות כניסה לוייטנאם וקמבודיה - עלות 60$
רשימה של מדינות פטורות מויזה - Vietnam Visa Exemption and Requirements - A Complete Guide 2023
רשימה של מדינות שיכולות לקבל e-visa - 21e0f88f-d8a0-48b8-bfdb-a0f82b0853e2 (immigration.gov.vn)
- כל הוצאה שאינה מוזכרת במה המחיר כולל;
עם הבטחת יציאת הקבוצה תשולם מקדמה של 500$. דמי רישום וביטול בסך 100 ש"ח כלולים במקדמה.
תשלום בסך: 1500$ ישולם לא יאוחר מ- 30 ספטמבר 2023
תשלום בסך: 1500$ ישולם לא יאוחר מ- 30 אוקטובר 2023
תשלום בסך: 1500$ ישולם לא יאוחר מ- 30 נובמבר 2023
יתרת התשלום הכוללת גם תוספות ושינויים (כמו חדר ליחיד, שינויי טיסות וכו') תשולם לא יאוחר מ-30 בדצמבר 2023
חובה על המטייל לוודא שהודעת הביטול בכתב התקבלה ב"דאבל קיי אחזקות בע"מ".
היה ויחולו שינויים של הרגע האחרון, הן בגלל אירועים בינלאומיים (כמו הקורונה) או ע"י חברות התעופה או גורמים בארצות הטיול אשר קשורים לטיול וגם כאלו שאינם קשורים לטיול, יחולו השינויים גם בתכנית הטיול בהתאמה - לפני היציאה או במהלכו - כמיטב הבנתם המקצועית של ספי בן יוסף והמלווה המקומי.
לתשומת לב: יכולים לחול שינויים בתכנית מסיבות שונות כמו מזג אויר, מפולות בוץ וסלעים, פעילויות שונות ובלתי צפויות (טקסים, אירועים פולקלוריים או לחילופין, פעילות צבאית או משטרתית, או עבודות סלילה, בינוי וכד')
שינויים בלוח הטיסות עלולים לחול לעתים גם זמן קצר לפני היציאה. גם הם יכולים להשפיע על שינוי אפשרי בתכנית הטיול, וכתוצאה מכך יכולה להשתנות גם עלות הטיול..
בכל מקרה שבו יתווספו עלויות לטיול כתוצאה מהשינויים - הן תשולמנה על ידי המטיילים.
בעצם הרשמתו מביע המטייל את הסכמתו לכל התנאים וההגבלות שהוזכרו ופורטו למעלה, ואשר מופיעים במסמך התנאים הכלליים של "דאבל קיי אחזקות בע"מ".
הרישום ייעשה באמצעות טופס רישום אלקטרוני דרך האתר.
