הזדמנות של פעם בעשור לחגיגות יום עצמאות"עגול". בקוריאה הצפונית - המדינה האחרונה שנותרה מאחורי מסך הברזל – חלו שינויים חברתיים וקונספטואליים מועטים בלבד מאז מלחמת האזרחים של ראשית שנות ה-50. הניכור והחשדנות של המדינה כלפי כל דבר זר, עומדים בקצה המרוחק לפתיחות המאפיינת את המאה האחרונה בעולם המערבי. בשל כך (גם...) נותרה קוריאה הצפונית אחת המדינות המסקרנות ביותר בעולם. עם התקדמות הדו-שיח עם המערב וארה"ב בראשן, אין ספק שקוריאה הצפונית עומדת בפני שינויים משמעותיים, בין אם מרצון, או מכורח. טיול עכשיו הוא הזדמנות לחזות במדינה המרקסיסטית הסגורה כפי שהיתה בשבעים השנים האחרונות. השנה חוגגת קוריאה הצפונית את יום העצמאות ה-70 שלה – שחרורה מעול הכיבוש היפני. כמדי עשור, אלו צפויות להיות חגיגות בקנה מידה גדול במיוחד. ככל דבר במדינה, התכניות ולוחות הזמנים של החגיגות יתפרסמו רק קרוב מאד למועד האירוע, אך ניסיון העבר מצביע על סיכויים טובים למצעדים צבאיים, ריקודים ברחובות, והמוני קוריאנים שיעמדו ברחובות להריע למנהיגם ולצבאו המפואר, ימשיכו לחגיגות שיימשכו אל תוך הלילה בפארקים של פיונגיאנג – ואנחנו נהיה שם. למרות שאפשרויות הטיול בקוריאה הצפונית מוגבלות למדי (חלק ניכר משטח המדינה חסום בפני מבקרים מן החוץ), תכננו טיול שכולל, כמו רבים מטיולינו, נופים ואתרי טבע של המדינה, גם על חשבון כמה מהמונומנטים ה"רגילים" שהמדינה טורחת להביא אליהם את הבאים בשעריה. נהנה ממראות השלכת בשמורות הטבע, אך כמובן, לא נוותר על המפגש עם האוכלוסייה המקומית ככל שיתאפשר. התמונות להמחשה בלבד.
