סביר להניח שהטלפון, הטלוויזיה או המכונית שלכם יוצרו בקוריאה. סביר גם, שהם הגיעו לישראל בספינה מהמספנה הגדולה בעולם, ומפלדה שהופקה במפעלי המתכת הגדולים בעולם; קוריאנים כמובן. מהו, אם כן, סוד ההצלחה של הארץ, שהשכר הממוצע בה גבוה בכ-30% מהשכר בישראל ? הנוסחא היא כנראה תמהיל של פילוסופיה סינית, תרבות וקודים יפניים, אבק כוכבים (סיוע כלכלי כבד....) אמריקאי וכשבעים שנות חריצות ועבודה קשה. בטיול הזה לפיכך, ולהבדיל מבארצות אחרות במזרח אסיה, לא ננסה "לחפור" בתרבות העבר, שעל כן היא כמעט אינה קיימת היום, אחרי שני דורות של מלחמות נוראיות. מקדשיה ואתריה ההיסטוריים של קוריאה אינם אלא צל חיוור של אלו, שאצל שכנותיה, אך יופיה של קוריאה הוא מהיפים והמרגשים ביבשת. כמה משמורות הטבע היפות באסיה, ואולי בעולם כולו, נחות בין רכסי ההרים המיוערים של חצי האי. נצטרף אפוא, אל אלפי קוריאנים, המעריצים את יופיה של ארצם ברגליהם - שילוב של קידוש הטבע, על פי המסורת המזרחית, עם תרבות פנאי של המערב. תבערת השלכת בקוריאה עולה ביפיה לא פעם על השלכות במקומות אחרים שבהם ביקרנו בשנים האחרונות. בקוריאה גם נמצא פן תרבותי, קוריאני טהור - הקולינרי, שמביא אל השולחן ואל החיך מגוון טעמים עשיר, מפתיע ומיוחד. לצד אלו גם נכיר מקרוב את סיאול היפה ועטורת היערות בשלכת, את שוק הדייגים הנפלא של פוסאן (לא דומה ולא מזכיר את השוק המתועש מטוקיו), כפרים של אנשים חיים (ולא כפרי תיירות "לדוגמא"), תרבות חיים מודרנית, המעורבת באורח חיים מסורתי וצנוע, מדרחובים וסמטאות מלאי קסם וגם - כהשלמת פסיפס תרבותי - נחשף לליבת התעשיה הקוריאנית. וכאן המקום גם להערה אישית: לאחר בדיקה ארוכה ומעמיקה בקוריאה, החלטנו שלא לבקר אתכם באי ג׳ג׳ו, על אף שהוא מוצג כ"יהלום שבכתר". האי הזה אינו אלא גיבוב של אתרי נופש ושעשועים, שקוסמים לתיירים - בעקר אסיאתים - אך למטייל המערבי, אינו נותן דבר ובוודאי שאינו עומד בסטנדרט היופי והייחוד הגבוה, שמציבות שמורות הטבע המופלאות בחצי האי עצמו. בשל כך החלטנו להשקיע את הזמן באדום-כתום-זהוב-חום של שמורות הטבע, ובתרבות העכשווית והמסורתית של הערים הגדולות והכפרים ובאופן בלתי נמנע, גם מקדש או שניים, כמובן מהבולטים והמיוחדים שבהם..... נשארו מקומות אחרונים
