ט'אהר אלעומר מופיע בדברי ימי הטיולים ומספרי הסיפורים בארץ, כבדואי בן המאה ה-18, יליד הגליל, שהשתלט בערמה ובכוח על עסקי פרוטקשן ואחר כך גם על גביית מסים עבור השלטון העותומאני.
מכאן ואילך, מלהגים, פילס את דרכו לצמרת התארים ועמדות הכוח בארץ, היה למעשה מלך מקומי, מרד בסלטאן, לא הניח את חרבו – גם מול בני משפחתו – עד יומו האחרון וסופו, שנרצח במעשה בגידה ומקום קבורתו לא נודע.
אז נכון, אבל רק בערך .....
לט'אהר (מבוטא – דאהר, עם ד' "כבדה מאד") אלעומר היו שורשים הרבה יותר מכובדים מאשר בדואי גנב ואיש זרוע; אישיותו שעוצבה בנפתולי הפוליטיקה המסובכת של האימפריה העותומנית במאות 17-18, מזכירה מאד את זו של הורדוס. הוא בנה את חיפה, הקים מצודות בכל מרחב שלטונו – מן השרון ועד לגבול הלבנון כמעט - עיצב מנהל וחוק, רומם וקידם את המעמד הכלכלי וממילא גם החברתי, של יהודי הארץ ואף הביא יהודים רבים מן הלבנון כדי שישרתו את צרכיו כאן. כאן, אגב, חלקם זכה שיקשרו לראשיהם תארים מפוארים, כאילו הם יהודים שמעולם לא יצאו בגלות החורבן ואף נכנסו לדברי ימי עמנו בשם "מסתערבים", עוד הרבה לפני הקמת יחידת "דובדבן"....
ונכון, הוא נאלץ להילחם על מעמדו ועל השגיו עד יומו האחרון ומקום קבורתו כן נודע .....
במסענו בעקבותיו של איש הפלאים הצבעוני והמיוחד הזה, נעקוב באמצעות התיעוד ההיסטורי והממצאים בשטח אחרי תולדותיו ומעלליו.
נעלה אל ":אתרי ט'אהר" בלב הגליל ההררי (דיר חנא, עראבה, אעבלין, נצרת ואולי גם שפרעם) ונסיים בתפילה לעילוי נשמתו ליד קברו בעכו תובב"א.
התמונות להמחשה בלבד
