בין מחוז פוג׳יין שבדרום סין לאי טאיוואן מפרידים כמה עשרות קילומטרים של מי הים הצהוב. מצר הים מפריד בין שני עולמות סינים מרתקים; האי נחשב לחבל הפורש והסורר של סין, מאז שהצבא הלאומני המובס נמלט אליו עם מנהיגו - ציאנג קאי שק - בשנת 1945, בתום מלחמת האזרחים נגד הקומוניסטים. מולו היבשה, וליתר דיוק - חבל פוג׳יין, שהוא בעצם ארץ סינית שונה ונבדלת משאר ארצות סין. פוג׳יין היא ארץ של הרים מיוערים וטבע שופע, שחיים בו עמי מיעוטים סיניים עתיקים. עד היום הם שומרים על צורת חיים אוטונומית; בלשון הדיבור, במבנה הבתים והכפרים, בתפריט ובעקר - במסורת. מול פוג׳יין - מוקף במי הים - האי טאיוון, שהוא שילוב של נופים מסעירים עם ביטויי המודרניות והטכנולוגיה החדישים של המערב. המפגש עם שני הקצוות התרבותיים האלה יערך גם בתקופה שבה פורחים עצי הדובדבן, השזיף, התפוח והאפרסק (כן, כן. היא ה"סאקורה" הנודעת ביפן....) זה מפגש מיוחד ויוצא דופן, שמיועד לכל מי שסין ״דברה אליו״ בעבר, כמו גם לאלה, שטרם חוו את הענק האסיאתי החידתי ורב הפנים.
