טיול עם סוסי מזחלת, כלבי ים של מים מתוקים ושמאנים; על הקרח ובתוכו; פסטיבל החורף של שבט מגדלי האיילים טסאטסן ופסטיבל העיט הזהוב בעמק נוח'ט
החורף הסיבירי אינו רק חלק ממשא האימה של ההיסטוריה הרוסית, אלא גם כר נרחב לדמיון, שמוליך אותנו אל מסע הרפתקאות מיוחד ויוצא דופן.
בלב סיביר, נמצאת ימת בייקל, מן הגדולים והיפים שבמאגרי המים המתוקים הטבעיים בעולם. סביבה מתנחשלים מלוא רוחב העין יערות סיביר האינסופיים (טייגה...) ומעט אנשים שהרחיקו לסוף העולם. הימה קפואה ומכוסה בקליפת קרח ענקית, שעביה יותר ממטר ומחצה ושטחה גדול מזה של ישראל כולה. על הקרח ובשוליו המלבינים בשלג הסיבירי, נטייל ברכב המותאם לנסיעה כזו, נלך ברגל בחיק הטבע כדי להיחשף לעולם נידח ובתולי וכדי להתרועע עם אורחות חייו ועם שרידי עברו המרתק ובעיקר כדי לחוות טבע נפלא ובלתי מופרע.
מדרום לימה שוכנת מונגוליה, ארץ של רכסי הרים מושלגים, אגמים, יערות, ערבות ומדבר. זה מחוז הדמיון האמיתי של שוחרי ההרפתקה והרומנטיקה. מונגוליה המודרנית חוזרת בהדרגה אל מקורות עוצמתה הקדומה - חיי הנדודים, הערבה, האוהל, עדרי הסוסים, התרבות השמאנית, הצַיד והכנסת האורחים המרגשת.
יותר משני מיליון תושביה - רובם נוודים, שוכני אוהלים ומגַדלי מקנה - חיים שוב על פי קצב נביטת העשב בערבות וכמישתו, ממש כפי שהגדירו אותם הסינים לפני כ- 2,500 שנה.
זמן מונגוליה הוא אירוע מיוחד, כי יותר מהכל - הוא חוויה אנושית חזקה, מפגש מלא עניין ומשמעות עם מעט אנשים; בנוף הפתוח והפרוע ביותר בעולם נחווה לא רק את היער הסמיך בלב הרים מכוסי שלג וערבה קפואה, אלא שננוע בין שני מוקדי פסטיבלים, המיוחדים לחורף המונגולי – פסטיבל העיט הזהוב בלבה הערבתי של הארץ, ופסטיבל הקרח שמקיימים בני שבט הטסאטסן, מגדלי האיילים ומנהיגיהם - השאמאנים - על פניו של אגם חובסגול הקפוא בצפון הארץ, על גבול סיביר.
התמונות להמחשה בלבד
הטיול מלא
