על מפת המסעות יוצאי הדופן שלנו, העלינו עכשיו את האיים הקורילים. אכן, אפשרי שמעט מאד שמעו על המקום, אבל כמו במסעות הקודמים, מי שמע על חצי האי טאימיר או על חצי האי יאמאל, שבהם ערכנו את "טיולי הקצה" שלנו ? אז ככה; האיים הקורילים הם פסגות שקועות במים הקפואים של ים אוחוצק. רובן וולקניות וחלקן אפילו פעילות. שרשרת האיים האלה נמתחת כקשת מהקצה הדרומי של קמצ'טקה אל הקצה הצפוני של הוקאידו - הצפוני באיי יפן. בגלל הזרם הקורילי (אויישיו) הקר, שחודר מהאוקיאנוס הארקטי אל צפון האוקיאנוס השקט דרך מצרי ברינג, האקלים בקורילים הוא א ...

אינדונזיה, מדינת איים ענקית המשתרעת על פני שתי יבשות – אסיה ואוסטרליה, בנויה מכ – 14,000 איים, 4 אזורי אקלים ומספר לא ידוע של תרבויות, לשונות, עמים ושבטים שונים אלו מאלו. מחד היא המדינה המוסלמית הגדולה בעולם אך חיים בה גם נוצרים (שהם גם פגאנים...), הינדים, אנימיסטים ויהודיה אחת... על כולם שולט הרוב המוסלמי ממוצא מלאי שמרוכז בעיקר בג'אווה. באינדונזיה נפרש בפני המבקר שפע נופים: יערות גשם טרופיים, פסגות מכוסות בשמיכת עננים, עשרות הרי געש פעילים, איים זהובי חופים המוקפים בשוניות אלמוגים, נופי תרבות עתיקי יומין של טראסו ...

על הרכבת – מושגים וגם פרקטיקה .... יש שתי דרכים לערוך טיול שכותרתו היא: "הרכבת הטראנס-סיבירית", לאורך מסילת הברזל מבייג'ינג דרך מונגוליה וסיביר עד למוסקבה. האחת: ברכבת תיירים, שמנסה "ללכת בעקבות" ה'אוריינט אקספרס' ז"ל, וכמוה כאניית קרוז, שבה מתקדמים ממקום למקום, יורדים לכמה שעות בנקודת יעד כלשהי, עולים עליה שוב וממשיכים בנסיעה. השנייה: לנסוע ברכבות מקומיות - והיא הדרך שבה בחרנו. הנסיעה ב"רכבת הקרוז" יותר נוחה, אולם היא לא מאפשרת למטייל לחוש באופן בלתי אמצעי את חיי המקומיים, להבין את תרבותם ולחוות את יפי הטבע באמת ...

אל הרי הקווקאז בגיאורגיה, שחלקה המערבי הוא קולכיס מהמיתולוגיה היוונית, זו שממנה הביא יאסון – בעזרתה של מדיאה, המכשפה ונסיכת קולכיס - את גיזת הזהב במסע הארגונאוטים המפורסם. הטיול יעבור בנופים ההרריים של הקווקז הגבוה, בקווקאז הנמוך (יש כזה...), על גבול המדבר של אזרביג'אן וכמובן גם ב"קלאסיקות" התרבותיות-ארכיטקטוניות-היסטוריות: הערים העתיקות, הכפרים מימי הביניים, כנסיות ומצודות עתיקות, ו...בבתי האוכל הגיאורגי המשובח.

"לא, לא עשיר, אני אדם עני עם כסף. וזה לא אותו הדבר" (גבריאל גארסיה מרקס). חלק מהעולם, שגבריאל גארסיה מארקס עיצב בדמיונו - בהשראת עיירת ילדותו - זו קולומביה, המנסה לשמור על "מאגיות קסומה" ועם זאת גם להיכנס אל קבוצת המדינות המובילות בדרום אמריקה. התרבות הקולומביאנית מושפעת ממורשת ילידי דרום אמריקה, מכובשיה הספרדים ומהעבדים השחורים שהובאו מאפריקה; תערובת מעניינת וייחודית, רעבה לתיירים אחרי דור של אלימות. היום קולומביה מציגה בגאווה את אוצרותיה – האנושיים והנופיים - והפכה ליעד חדש ומרתק. תמונות: עדי אשד ואראלה יואל ...

טיול עם סוסי מזחלת, כלבי ים של מים מתוקים ושמאנים; על הקרח ובתוכו; פסטיבל החורף של שבט מגדלי האיילים טסאטסן ופסטיבל העיט הזהוב בעמק נוח'ט החורף הסיבירי אינו רק חלק ממשא האימה של ההיסטוריה הרוסית, אלא גם כר נרחב לדמיון, שמוליך אותנו אל מסע הרפתקאות מיוחד ויוצא דופן. בלב סיביר, נמצאת ימת בייקל, מן הגדולים והיפים שבמאגרי המים המתוקים הטבעיים בעולם. סביבה מתנחשלים מלוא רוחב העין יערות סיביר האינסופיים (טייגה...) ומעט אנשים שהרחיקו לסוף העולם. הימה קפואה ומכוסה בקליפת קרח ענקית, שעביה יותר ממטר ומחצה ושטחה גדול מזה של ...

זוכרים, שכשהייתם קטנים אמרו לכם, שאם תאכלו יותר מדי מתוק תרגישו רע? אז עם פריחת הדובדבן זה לא עובד. אפשר עוד ועוד מהמתוק הזה והעין לא תשבע. את זה הבנו בדרך הנעימה והיפה, שבה טיילנו בקוריאה ובטאיוון, בלי לבנות הרבה על פריחת הדובדבן (אנחנו הרי, כמו כולם, חסידים של יפן ....) והופתענו באופן לא צפוי לחלוטין.... היופי המם אותנו, טלטל באמת וגם נוספו כמה מגנוליות נפלאות לעצים הוורדניים, שבקלות בלתי נסבלת אנחנו מכנים את כולם – "דובדבן", על אף שיש ביניהם שקרובים דווקא למישמישים, לאפרסקים, לתפוחים ולאגסים.... אז זהו, החלטנו ...